קנט נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעת 1 להורות על דחיית התביעה כנגדה על הסף בהעדר עילה, לאור העדר קיום רשיון נהיגה תקף לתובע, אשר נהג ברכב, בעת התאונה. העילה כנגד הנתבעת 1 היא בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים"). דין הבקשה להתקבל.

אין מחלוקת כי לתובע לא היה בעת התאונה רישיון נהיגה תקף בהתאם לדיני התעבורה בישראל. אין חולק עוד כי התובע היה תושב ישראל במועד התאונה וחייב היה ברישיון ישראלי תקף בהתאם להוראת סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. לתובע היה אמנם רישיון נהיגה אוסטרלי אך גם מי שיש לו רישיון נהיגה זר חייב ברישיון לפי פקודת התעבורה, אלא אם קיבל פטור או עמד בתנאים הקבועים בתקנות 567 - 567א לתקנות התעבורה. בענייננו, התובע כלל לא טוען כי ניתן לו פטור או כי מתקיימות הוראות התקנות האמורות. התובע פנה למשרד הרישוי על מנת להמיר את רישיון הנהיגה האוסטרלי שלו רק ביום 23.12.07, כשמונה חודשים לאחר התאונה. יש להוסיף ולציין כי התובע לא עמד בתנאי ההמרה ולכן חויב גם במבחנים מלאים, מבחן עיוני ומעשי. רק ביום 16.1.08 הונפק לתובע רישיון נהיגה ישראלי.

סעיף 7(3) לחוק הפיצויים שולל זכאות לפיצויים על פי החוק ממי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו ולכן אין לתובע זכאות לפיצויים על פי החוק. בענייננו, אף אין טענה כי מדובר בפגם טכני. מדובר בפגם מהותי, במיוחד כאשר התובע נדרש לעבור שוב מבחני רישוי (ראה: רע"א 4874/04 רביבו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ). שלילת הזכאות על פי סעיף 7 מתקיימת גם לגבי מי שנהג ברכב והיה לו לגבי נהיגתו ברכב ביטוח תקף. למרות שהייתה קיימת תעודת ביטוח תקפה – אין בכך כדי לרפא את הפגם של העדר רישיון נהיגה במועד התאונה. להעדר רישיון נהיגה יש כוח עצמאי של שלילת הזכאות על פי חוק הפיצויים, ללא קשר לקיומה של תעודת ביטוח תקפה. תעודת ביטוח תקפה אינה יכולה לרפא את הפגם של העדר רשיון נהיגה. ראה: ע"א 5631/94 לביא נ' סהר, פ"ד מט(5)820, אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עמ' 261. לאור כך, לתובע אין כל עילת תביעה כנגד הנתבעת 1.

אין כל רלוונטיות לטענות התובע כי הנתבעת 1 שילמה לו תשלום תכוף, טענות אותן גם מכחישה הנתבעת 1 ואשר נטענו ללא אסמכתא, שהרי תשלום תכוף אינו יוצר כל השתק כלפי מבטחת והיא רשאית לטעון כל טענה בדבר חבותה במסגרת התביעה לפיצויים. איני מקבלת גם טענת התובע כי היה על הנתבעת 1 לבדוק את תוקף רישיון הנהיגה שלו טרם הנפקת תעודת ביטוח. מעבר לכך שבדיקת רישיון נהיגה לתושב זר כרוכה, כפי שטוענת הנתבעת 1, בבדיקת נתונים רבים אשר עשויים להשתנות אף מיום ליום, כמו, תקופת השהות בארץ, מועדי כניסות ויציאות ובדיקת תוקף הרישיון הזר בארץ המוצא, לרבות דיני ארץ המוצא, הרי שאחד מהתנאים בתעודת הביטוח הוא קיום רישיון נהיגה תקף למשתמש ברכב. היה על התובע לקיים תנאי זה עת עשה שימוש ברכב כחלק מחיוביו החוזיים כלפי הנתבעת. ככל שהתכוון לא לקיימו – היה עליו להודיע זאת לנתבעת טרם כריתת חוזה הביטוח. (ראה: ת.א. (ב"ש) 5116-08 תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב, 18.5.10).

העובדות הרלוונטיות בענייננו אינן שנויות במחלוקת ובהתאם לעובדות אלו לא קיימת לתובע כל עילה כנגד הנתבעת 1. לאור כך, דין התביעה כנגדה להידחות על הסף וכך אני מורה.

הצדדים רשאים לטעון לעניין הוצאות הבקשה, הנתבעת בתוך 10 ימים, התובע 10 ימים לאחר מכן.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: